עיצוב ממשק למערכת שלא תמיד צודקת

להראות את המקור

תשובה עם קישור לקטע שממנו נגזרה מאפשרת למשתמש לאמת בשתי שניות. זה משנה את מערכת היחסים: מ"תסמוך עליי" ל"הנה, תבדוק".

כשאין ביטחון, אמרו זאת בממשק — ובלי לחקות ודאות בעיצוב.

תיקון כחלק מהזרימה

אפשרו לערוך את הפלט במקום, לדחות אותו, או לבקש ניסוח אחר. כל תיקון הוא גם אות שאפשר לאסוף.

בפעולות בעלות השפעה — הצג, אשר, בצע. לא אוטומטי בלחיצה אחת.

ציפיות

הסבירו בקצרה מה המערכת יודעת ומה לא, והראו התקדמות בזמן עיבוד ארוך. גם ניסוח משנה: "הצעה" מזמינה ביקורת, "התשובה" מזמינה אמון עיוור.